מחקר ועידת אזרחים

הדמוקרטיה הישראלית רוויה בשיח פוליטי ער המתקיים באמצעי התקשורת ומחוץ להם. אולם ריבוי השסעים הפוליטיים, המצב הביטחוני הרגיש והתרבות הפוליטית בישראל הניבו במהלך השנים שיח אשר בשגרה אינו עולה בקנה אחד עם הקשבה ופתרון בעיות באופן שיתופי ודיוני.

המחקר מנסה להבין את דרכי הדיון הציבוריים והעברת כובד הכוח הדיוני לידי הציבור.

שיאו של הפרויקט היה "ועידת אזרחים" שנערך ב-30.4.12 והורכבה מציבור של כ-200 סטודנטים. סוגיית הדיון הציבורית הייתה התיקון לחוק לשון הרע. 

המשתתפים בועידה שמעו דברי פתיחה בעד ונגד התיקון מפי אישי התקשורת מתי גולן, משה נגבי ואמנון לורד. לאחר מכן התקיימו דיונים בקבוצות קטנות בהנחיית מנחים אודות התיקון לחוק. בסוף הועידה נערך פאנל סיום וסיכום תוך כדי ארוחת צהריים.

 

‖חנן גרינווד‖ צילום: איילת שטיינברג

"התקשורת לא אוהבת תביעות דיבה, היא עושה באופן רצוף דה לגיטימציה לתביעות כאלו ולתובעים האלו באמצעות פרסומים שונים ואי פרסומים". כך טוען מתי גולן, עורך הארץ לשעבר בוועידת סטודנטים בנושא התיקון לחוק לשון הרע שהתקיים ביום שני האחרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.

מחזה לא אופייני נצפה ביום שני האחרון ברחבת הספרייה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. מאות סטודנטים מבית הספר לתקשורת של המרכז גדשו את השולחנות הלבנים שהוצבו ברחבת הדשא הגדולה, מקימים לתחייה את הקמפוס המנומנם, דנים בנושאים פוליטיים שספק אם הכירו רק מספר ימים לפני כן.

מדובר בוועידת הסטודנטים הראשונה בישראל שמתבססת על וועידות האזרחים שהתקיימו בעבר ברחבי העולם. מטרת הועידה היא עידוד שיתוף של האזרחים בתהליכי קבלת החלטות בנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי.

במסגרת הועידה מקבלים הסטודנטים חומר לימוד על נושא מסוים, מתייעצים עם מומחים בתחום ומקיימים דיונים בינם לבין עצמם במטרה לעורר מודעות ציבורית לנושאים בוערים. אין ספק שבמקרה הזה מדובר בהצלחה .דיונים ערים נפצו במהלך כל היום ברחבי הקמפוס, סטודנטים שמעולם לא דיברו על נושאים פוליטיים נראו מתווכחים בלהט ומשוחחים עם חבריהם בקבוצות השונות. במקרים רבים קשה היה לעצור את הדיונים המעניינים גם לאחר סיום זמן הדיון.

הנושא שנבחר לכנס הראשון הוא התיקון המוצע לחוק לשון הרע או כפי שכונה 'חוק ההשתקה', שעורר סערה בחודש נובמבר האחרון,  מעלה לדיון את נושא חופש הביטוי ומותח את המושג חופש העיתונות. במסגרת הצעת החוק הוצע להעלות את גובה הקנס שיוטל על מי שיורשע בהוצאת דיבה מסכום של 50 אלף שקלים לסכום של 300 אלף ש"ח גם אם לא הוכח נזק לתובע. בנוסף התיקון מדגיש את הסעיף הקיים כבר בחוק המכיל את החוק גם על אנשים פרטיים כך שגם משתמש ברשת חברתית או טוקבקיסט יהיה חשוף לתביעות לשון הרע.

האירוע נפתח בנאומו של ראש בית הספר לתקשורת במרכז  האוניברסיטאי, ד"ר אזי לב און, שהסביר את מהות הועידה:

בדמוקרטיה הישראלית כפי שהיא, ההשתתפות שלנו קטנה והמעורבות שלנו בתהליכים השונים היא נמוכה מאוד, בגלל זה דעת הקהל נקבעת הרבה פעמים על ידי לוביסטים וגופים אינטרסנטים שונים. מטרת האירוע הזה היא לבדוק מה קורה כשאנשים לומדים על סוגיה ומדברים עליה מתוך ידע ולא מתוך בורות."

בוועידה השתתפו גם העיתונאים משה נגבי, מתי גולן ואמנון לורד שנשאו דברים בתחילת היום בהם התייחסו לנושא התיקון לחוק לשון הרע.

"העיתונות חשובה משתי סיבות"  אמר משה נגבי, הפרשן הפוליטי של רשת ב', "כשמדובר על אנשים עם כוח, כלכלי או פוליטי, האנשים היחידים שיכולים לחשוף אותם הם האנשים שקרובים אליהם אבל הם מפחדים ללכת לרשויות ומעדיפים ללכת לעיתונות. הסיבה השנייה היא שגם כשהמשטרה והפרקליטות הגונים יש להם בעיה עם האנשים המושחתים כי יש להם דרכים לטשטש עדויות, העיתונות היא הכוח הנגדי שבאמצעותו אפשר להילחם בשחיתות הזאת".

"זה לא מקרי שרוב הפרשות של השחיתות בצמרת נחשפו בתקשורת", ממשיך נגבי, "מפרשת ווטרגיט, דרך פרשת השוחד של אריה דרעי ועד לפרשת נתן אשל שהיא דוגמה מצוינת לחשיבות התקשורת. אנחנו יודעים ששלושה אנשים בכירים לא הלכו לתקשורת והגישו תלונה ליועץ המשפטי לממשלה שלא עשה דבר במשך שבועות, לא ראה שום בסיס לפתוח בחקירה עד שגלי צה"ל פוצצו את הפרשה. אני מאמין שלולי החשיפה התקשורתית נתן אשל עדיין היה מנהל הלשכה של ראש הממשלה. בגלל ירידה ברמת העיתונות אנחנו רואים יותר ויותר תופעות של הכפשת אנשים ללא כל בסיס וגם יוזמות חקיקה שמטרתן לעצור את ההכפשות האלו אבל היוזמות הולכות רחוק מדי. אי אפשר להתעלם מכך שלעיתונות תפקיד קריטי בחשיפת שחיתויות וצריכים לשמור על תפקיד זה".

מתי גולן , עורך הארץ בעבר ופובליציסט בכיר בגלובס בהווה, הביע את הדעה הנגדית וטען: "כעיתונאי אני חושב שמי שלא מגיש תביעות דיבה לא עושה טובה לעיתונות, מי שמגיש תביעת דיבה עושה טובה לעיתונות כי הוא עושה אותה יותר טובה. יש בעייתיות היום בכל הנוגע ללשון הרע והמקרה הבולט ביותר זה מקרה אילנה דיין וסרן ר'. אילנה דיין הרשיעה את סרן ר' ועשתה בישול ראיות על פי פסיקת בית המשפט העליון. דיין עשתה מעשה שלא יעשה, שמבחינה עיתונאית הוא מנוול. לא רק שבישלה ראיות אלא גם עשתה קמפיין נגד ר'. התנקזו לפרשה הזאת מספר דברים: הקלות בה ניתן להרוס אדם, היחס של העיתונות לתביעות דיבה והאינטרס שלהם לעשות דה לגיטימציה לתביעות דיבה כי זה פוגע בהם. יש עיתונאים שהם ממש גרופיס של אילנה דיין והם עשו הכל כדי להביא את נקודת מבטה על פני סרן ר' ". למרות זאת מסתייג גולן מהתיקון לחוק עצמו ואומר:  "גם היום השיקול כמה פיצויים צריך לשלם הוא של בית המשפט ואין צורך שחברי כנסת יקבעו את סכום הפיצויים".

גם אמנון לורד, עורך מקור ראשון בעברו והיום כתב בכיר בעיתון הביע את דעתו בנושא ואמר: "בכל מקרה יש תחושה שהיעד הראשון לתביעה הם העיתונים הקטנים שאין להם גב כלכלי חזק והעיתונים הגדולים, שהם גם אלו שמפרסמים את הכתבות הבעייתיות יוצאים ללא פגע".

לאחר שלב הנאומים התחלקו הסטודנטים לקבוצות קטנות בהם הם התדיינו בניהם בנוגע לשאלה האם התיקון לחוק נצרך או לא.לדברי דניאל וויסבלט, סטודנטית במגמת הקולנוע הבעיה העיקרית היא שגם המשתמשים ברשתות החברתיות והטוקבקיסטים יהיו חשופים לתביעות דיבה בעקבות השינוי "לא יכול להיות שיגבילו את מה שנכתוב באינטרנט. כשאני באה לכתוב סטטוס בפייסבוק אני לא צריכה לחשוב על העובדה שיש סיכוי שאתבע. חייבים להוריד את החוק מאנשים פרטיים."

לעומתה טען אמיר אפל מהמגמה הדיגיטלית: "יש בתיקון דברים מבורכים אבל החברה הישראלית לא בשלה לדברים האלו, רוב האנשים, בין אם מדובר בעיתונאים או באנשים פרטיים לא מבינים את הכוח שנמצא בידיים שלהם. כל מילה שאתה מפרסם בפייסבוק מתפרסמת בקרב אנשים מסוימים וצריך לדעת לשמור על דבריך גם בפלטפורמה הזאת."

בסוף האירוע התאספו הסטודנטים שוב ברחבת הספרייה שם נערכה ארוחת צהריים חגיגית . גם בזמן זה , למרות שהאירוע הסתיים רשמית ניתן היה לשמוע סטודנטים רבים שהמשיכו לדבר על התיקון לחוק, מגנים בלהט על עמדתם בנושא.

מעניין במיוחד היה לשמוע שגם הסטודנטים לתקשורת שהחוק עתיד לנגוע אליהם ישירות חלוקים בדעותיהם בהקשר לחוק. "העיתונות בארץ ירדה שלב ברמה שלה" אמרה יערה זרד ממגמת העיתונות הכתובה "היא צריכה להיות יותר ביקורתית. כל אדם שרושם משהו ברשת חברתית או בטוקבק וכל אחד שמביע דעה צריך לדעת את ההשלכות של זה. החוק נועד לעשות סדר בבלגן".

"החוק רק ישתיק עיתונאים" חולק עליה אלעד גילאור, אף הוא ממגמת העיתונות הכתובה "זה יגרום לעיתונאות להיות יותר צהובה ועיתונאים יעשו פחות תחקירים. לפוליטיקאים נוח להשתיק את העיתונאים ולכן הם יזמו את החוק הזה".

"הכנס היה ממש מושקע ומעניין" סיכמה את היום בר רם מהמגמה האסטרטגית "ואני ממש שמחה שיצא לי להשתתף באירוע כזה מכיוון שהוא מיוחד ונוגע בנושא חשוב במיוחד לאנשים שרוצים לעסוק בעתיד בתקשורת. אשמח להשתתף באירוע דומה בעתיד."

 

 

אודות הועידה בחדשות 7:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/237322

:לתמונות נוספות מהועידה

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.434756066538149.113737.316729538340803&type=3

צילומים: איילת שטיינברג