הודעת שגיאה

  • Notice: Undefined index: search_block_form ב-drupal_retrieve_form() (שורה 807 מ-/home2/aunmedia/public_html/includes/form.inc).
  • Warning: call_user_func_array() expects parameter 1 to be a valid callback, function 'search_block_form' not found or invalid function name ב-drupal_retrieve_form() (שורה 842 מ-/home2/aunmedia/public_html/includes/form.inc).

חטיבת מזרח תיכון

קורסי שנה ב'

מבוא לדת האסלאם ולתרבותה

מרצה: פרופ' ניסים דנה

בקורס נעסוק בעליית האסלאם בחצי-האי ערב ונבחן את המרכיבים והתהליכים שקדמו להופעתו. כמו כן, נדבר על הנביא מוחמד וצוואתו הדתית-מדינית, על יורשיו הח'ליפים ועל בעיית המנהיגות לאחר מותו. נדבר על השושלות האומיית והעבאסית ויורשותיהן, על התפתחות הקוראן והחדית' ומצוות היסוד באסלאם. נקיים דיון על משמעות האחדות בין דת ומדינה באסלאם, ועל תרבות האסלאם בימי הביניים והתפתחותה מעבר לגבולות האימפריה האסלאמית. הקורס לא יהיה שלם בלי עיסוק במערכת המשפט ומרכזיותה בעולם האסלאמי.

 

מבוא לכיתות באסלאם ולמיעוטים במזרח התיכון

מרצה: פרופ' ניסים דנה

מאז שחר האסלאם יצאו כיתות דתיות מתוכו וביקשו להצטייר בעיני עצמן כדת ההמשך שלו ואף לשכנע את הקהילה המוסלמית בנכונות צדקתם ודתם. כידוע, על פי האמונה האסלאמית (העדות – השהאדה), מוחמד הוא הנביא האחרון, וכל מי שאומר אחרת מסולק מהאסלאם. נכון לימינו סולקו כארבע כיתות: העלווים במאה העשירית, הדרוזים (1017), הבאהיים ב-1868 והאחמדים משנת 1949. מטרת הקורס היא להקנות ידע משלים על ארבע הדתות הללו, על התפתחות הכת ועל השפעת הכיתות על הנעשה במזרח התיכון.

 

קורסי בחירה במסגרת חטיבת מזרח תיכון

אנטישמיות בעולם הערבי

מרצה: ד"ר בשמת יפת-אבשלום

בעשורים האחרונים, עם פריחת הפונדמנטליזם המוסלמי והחרפת מאבקו בציונות, חזרה האנטישמיות הערבית אל הקוראן ואל המסורות האסלאמיות. כותבים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים בעולם הערבי אימצו מוטיבים מן הטקסטים האנטישמיים הנוצריים והעניקו להם משמעות אסלאמית, השאובה מן הגישה האסלאמית המסורתית כלפי היהודים.

האנטישמיות באלף השלישי משלבת בין התנגדות הערבים לגלובליזציה המערבית לבין שנאת היהודים. כותבים ערבים הרואים בגלובליזציה איום על התרבות והזהות הערבית מזהים את הציונות העולמית ככוח מניע, העומד מאחורי רעיון ההתנגשות בין התרבויות, אשר מציב את האסלאם כאויב המרכזי של הנצרות ושל היהדות.

בקורס זה נעסוק בגילויי האנטישמיות בעולם הערבי, מקורותיה של האנטישמיות, מאפייניה והתמורות שהתחוללו בה לאורך השנים, בהתייחס להיבטים כגון הכחשת השואה, הקשר של האנטישמיות לתהליכי הגלובליזציה והפרשנויות השונות במחקר תהליכים ומגמות אלו.

 

המים כסוגיה אסטרטגית ביטחונית לישראל

מרצה: ד"ר מיכאל ניזרי

למים חשיבות רבה בשל השימוש המגוון שנעשה בהם בתחומים שונים: שתייה, השקיה, ייצור חשמל, נופש ותיירות, קירור ועוד. באופן טבעי, המים אינם עומדים במרכז סדר היום הלאומי במדינות המשופעות במים. במזרח התיכון, הידוע בצחיחותו, לעומת זאת, יש למים חשיבות עליונה לקיומן של מדינות האזור ולביטחונן, והם קשורים לאינטרס הלאומי.

בקורס זה נבחן מדוע המים הם נושא חשוב ביותר בסדר היום הלאומי של ישראל בכלל ובמדינות המזרח התיכון בפרט, ומדוע יש להם השפעה על הדמוגרפיה, על הפיתוח החקלאי והכלכלי, על האידיאולוגיה ועל יחסים בין מדינות.

 

מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל (א', ב')

מרצה: פרופ' אלכס בליי

הקורס יעסוק במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל כפי שהתפתחה לאורך 60 שנות המדינה. בין הנושאים בהם יעסוק הקורס, יוזכרו עקרונותיה הבסיסיים של תפישת הביטחון הישראלית ואבותיה (ובראשם דוד בן-גוריון); עקרונות הדוקטרינה הצבאית הישראלית ועמידתה במבחן הזמן (תוך בחינתה במלחמות העצמאות, סיני, ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ומלחמות לבנון הראשונה והשנייה); חשיבותן של הבריתות האסטרטגיות של ישראל והשתנותן לאורך השנים; ומקומו של הנשק הגרעיני במדיניות הביטחון הישראלית.

 

התפתחות הפלסטינים כקהילה פוליטית מאז 1948

מרצה: ד"ר יובל ארנון-אוחנה

הקורס יעסוק בקהילה הפלסטינית משלהי תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא ידון על 'הוועד הערבי העליון', על הקמתו מחדש ומאפייניו, על המופתי ופעילותו ועל מעורבות מדינות ערב. עיקר הקורס ידבר על התקופה שלאחר הקמת המדינה החל ממלחמת העצמאות; הנכבה; בריחת הפליטים; התפוררות המבנה החברתי הפלסטיני; דרך שנות החמישים – עמעום הנושא הפלסטיני; התפתחות ספרות הנכבה הפלסטינית; ההישענות על הפזורה והקמת פת"ח. נסקור את הקמת אש"פ – כנס היסוד; האידיאולוגיה – האמנה הלאומית הפלסטינית; מבנה אש"פ ומוסדותיו, וכמו כן נדון במציאות הפלסטינית לאחר מלחמת ששת הימים; פרשת כראמה; מעבר הארגונים מבקעת הירדן לעמאן; שיבוש השלטון והמרקם החברתי במדינה; ספטמבר השחור; לבנון – הסכם קאהיר; ערקוב ("פתח-לנד"); החדירה לדרום לבנון; והתפתחויות עכשוויות.