קורסי בחירה בתקשורת

מבוא ליחסי ציבור

מרצה: ד"ר תמר להב

מטרת הקורס להקנות לסטודנטים רקע בהתפתחות התיאורטית של תחום יחסי הציבור, החל משאילת תיאוריות מתחומי ידע אחרים כגון תקשורת, ניהול ושיווק, ועד לפיתוח תיאוריות/מודלים מקוריים על ידי חוקרי יחסי ציבור. בקורס נתמקד במספר נושאים מרכזיים: יחסי ציבור והשפעתם על הבניית המציאות, יחסי ציבור כפונקציה ניהולית, יחסי ציבור ותקשורת אסטרטגית, ויחסי ציבור בעידן המדיה החדשים.

בד בבד עם דיון תיאורטי ומושגי נבחן את יחסי הציבור כמקור למידע עיתונאי, אסטרטגיות תקשורתיות הנבחרות על ידי יחסי הציבור כדי לקדם רעיונות, ערכים ומקומות, אסטרטגיות לטיפול במשברים, ונעסוק בשימוש הגובר ברשתות חברתיות במטרה למקסם את פוטנציאל הקשר במשולש ארגון-יחסי ציבור-בעלי עניין.

 

מבוא לתקשורת שיווקית

מרצה: גב' עפרית קול

הסטודנטים ילמדו מושגים, תיאוריות וגישות בשיווק. ירכשו כלים לניתוח והבנה של תהליכי שיווק, מבנה והתנהגות השוק ופעילות מערכות השיווק בחברה, וכמו כן יבדקו היבטים מנהליים וחברתיים בשיווק בחברה המודרנית. בקורס ישולבו כלים כמותיים ממוחשבים ואיכותיים לפתרון בעיות שיווקיות – יחד עם הגדרות ואסטרטגיות בסיסיות בשיווק.

 

התנהגות צרכנים והמדיה

מרצה: גב' עופרית קול

בקורס זה נעסוק במכלול התהליכים ההכרתיים וההתנהגותיים המשפיעים על צרכנים, לרבות תיאוריות ומודלים שמקורם במדעי ההתנהגות, בשיווק, בפרסום ובתקשורת. נתמקד בנושאים כמו פילוח, מעורבות הצרכן, עיבוד מידע, קבלת החלטות, למידה, שכנוע וכן השפעה על עמדות ועל התנהגות. הכלים הנרכשים בקורס יספקו לתלמידים הבנה מעמיקה של התנהגות הצרכן ועל האופן שבו אפשר לסייע בעיצוב מאמצי השיווק והתקשורת ביעילות ובהתאמה לאופי התנהגותם הצרכנית של קהלי מטרה.

 

ההשלכות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט

מרצה: גב' נילי שטיינפלד

בקורס נבחן את שימושי האינטרנט במגוון הקשרים פוליטיים, למשל על ידי מפלגות (במיוחד בעת מסעות פרסום) ועל ידי תנועות חברתיות (למשל באירועים האחרונים במדינות ערב ובישראל). ננתח תופעות כגון עיתונות שיתופית ברשת האינטרנט, נשאל מדוע פרויקטים שיתופיים (כגון ויקיפדיה) מצליחים באינטרנט ואיזה פוטנציאל פוליטי וכלכלי טמון בהם. נבחן מהם בלוגים, נשאל מדוע הם משפיעים פוליטית וניגע במגוון סוגיות אתיות רלבנטיות.

 

שדה התקשורת העכשווי

מרצה: גב' הילה לוינשטיין

מטרת הקורס היא לעמוד על האפקטים המשמעותיים שיש לתקשורת בחיי היום יום בחברה המודרנית, להבדיל בין אפקטים גדולים לקטנים, בין תיאוריות מצליחות ליומרניות, ובין גילויים שהתבססו על רציונל מדעי לכאלה שנודעו במקרה. הקורס סוקר תיאוריות ומחקרים הנוגעים לאפקטים של תקשורת המונים הן ברמת - המיקרו )האדם הבודד(, הן ברמת המקרו (חברה/תרבות), והן ברמת הביניים (ארגונים/מפלגות/תנועות חברתיות). התיאוריות, שחלקן נלמדו בקצרה בקורס מבוא לתקשורת המונים, מגיעות מתחומי ידע מגוונים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, קיברנטיקה, לימודי תרבות. נעמוד גם על ההשלכות שיש לאפקטים של התקשורת בתחומים כמו פוליטיקה, רומנטיקה, ספורט, ועוד. 

 

הומוסקסואליות ותקשורת

מרצה: מר אסף ליבוביץ'

לימודים הומו-לסביים הם תחום אינטרדיסציפלינרי שצמח באקדמיה האמריקנית בשנות השמונים. מאפייניו המרכזיים של התחום הם ניתוח המיניות כתוצר תרבותי והיסטורי ופרובלמטיזציה של היחסים שבין מין, מיניות ומגדר. בקורס זה נעמוד על התיאוריות המרכזיות בתחום זה ועל הממשק בין זהות מינית להט"בית לתקשורת על ייצוגיה השונים. בחלקו הראשון של הקורס ננתח את התפתחותה של התיאוריה הקווירית והזהות ההומו-לסבית ואת הקשר בין תרבות, זהות ופוליטיקה גאה. בהמשך הקורס נדון במגוון הייצוגים תקשורתיים של הקהילה ההומו-לסבית בישראל. זאת דרך צפייה ודיון ביצירות טלוויזיוניות, רשתות חברתיות וקולנוע דוקומנטרי ועלילתי על הקהילה בישראל.

 

דמוקרטיה ודיון

מרצה: ד"ר גולן להט

נדמה שהאתגר העיקרי הניצב בפני הדמוקרטיה הישראלית כיום הוא לא אחר מאשר בעיית אי ההסכמה המוסרית, כלומר הקושי של אנשים שונים, בעלי תפישות עולם נפרדות לחיות יחד. העולם המערבי, שניצב בפני דילמות דומות בעשורים האחרונים, מנסה לפתור אותן, בין היתר, באמצעות פיתוח תפישה חדשה של דמוקרטיה, לפיה לא עצם ההצבעה או רעיון הייצוג מבטאים את ריבונות העם, אלא דווקא תהליך של דיון חופשי בין אזרחים שווים. בקורס זה נסקור את העיקרים התיאורטיים העומדים ביסוד התפישה החדשה, הדיונית, של הדמוקרטיה. נעמוד על חשיבות רעיון ההסכמה של האזרחים, על הקושי לעשות זאת בחברה פלורליסטית, נבחן את המרחבים האפשריים לדיון, את התנאים ההכרחיים לו ואת הדגמים המוצעים כיום לשיתוף אזרחים. בסיום הקורס, יתבקשו התלמידים לתרגל וליישם את המודלים האמורים באורח מעשי בדיונים כיתתיים.
 

כתבים זרים

מרצה: פרופ' יואל כהן

הקורס יקנה מושגים יסודיים על כיסוי חדשות חוץ תוך עמידה על היחסים בין עיתונות, יחסים בינלאומיים ודיפלומטיה. החידושים בתחום טכנולוגיות תקשורת שתורמים באופן מכריע להתחוללותה של מהפכה בכיסוי חדשתי של אירועים בינלאומיים. כן תיבחן פעולתם של כתבים זרים המסקרים את סכסוך ישראל-ערב.
 
 

מבנה ותפקוד של הרדיו

מרצה: ד"ר רפי מן

בקורס נעסוק בסוגיות מרכזיות בתחום הרדיו בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו; לרבות התפתחות הרדיו בתקופות שונות בחברות שונות, ויחסי הגומלין עם סוגי מדיה אחרים (עיתונות מודפסת, טלוויזיה, רשת האינטרנט); השוואה בין תפיסות שונות באשר לתפקיד הרדיו; השימוש ברדיו בתהליכי בניין אומה; התפקיד החינוכי של הרדיו; מאפייני תחנות רדיו שונות ודרך עבודתן; הקשר בין עולם התוכן הרדיופוני למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם; התשתית החוקית לעבודת הרדיו, ועוד.

 

מבנה ותפקוד של העיתונות

מרצה: ד"ר רפי מן

בקורס נלמד סוגיות מרכזיות בתחום העיתונות בישראל ובעולם ברמת המקרו והמיקרו, לרבות מאפייני עיתונים מסוגים שונים, כולל מודלים עסקיים של עיתונים; מבנה מערכות עיתונאיות והיחסים בין המערכת העסקית למערכת העיתונאית; יחסי גומלין בין העיתון ובין קוראים, מפרסמים, מקורות מידע וגורמים שלטוניים; הקשר בין עולם התוכן העיתונאי למציאות הכלכלית ולסביבה החברתית; עיתונות במצבי חירום ומלחמה; מנגנוני פיקוח פנימיים וחיצוניים על העיתונות; הביטויים המעשיים של חופש העיתונות; לחצים מקצועיים והתמודדות איתם.

 

מאיצי השינויים במזרח התיכון

מרצה: מר רועי נחמיאס

כיצד הפכו "פייסבוק" ו"טוויטר" לכלים המקפיצים צבאות ומנהיגים במזרח התיכון? מי שעקב מקרוב אחר התפתחות מפת כלי התקשורת הערביים לא הופתע מהטלטלה הגדולה שהיכתה בראשית 2011 באזורנו. האבולוציה המואצת של כלי התקשורת בעולם הערבי השיגה בתוך שנים ספורות את מה שלא הצליחו לעשות ההמונים במשך עשרות שנים – לטלטל את המזרח התיכון מקבעונו ולהטיל אימה על המשטרים ובתי המלוכה הערביים.

מתי וכיצד החל תהליך דרמטי זה? מיהם השחקנים המשמעותיים בו? ומדוע קשה כל כך לעצור אותו? קורס אקדמי זה יבקש לדון בשאלות גורליות אלה, כמו גם בשאלות נוספות: מדוע שליט קטאר נחשב לשחקן אזורי בעל עוצמה השקולה למעצמה גרעינית? מדוע רשת CNN האמריקנית אחראית לגל הראשון של המהפכה? מדוע הרשתות החברתיות בראשות "פייסבוק", "טוויטר" ו- "יוטיוב" תרמו תרומה ניכרת לגל השני של השינוי? ומהן ההשלכות של כל אלה על ישראל?

בקורס תיסקר האבולוציה של כלי התקשורת בעולם הערבי: מימי ראשית העיתונות הערבית, דרך עידן תחנות הטלוויזיות הממשלתיות ועד לעידן הלוויין, רשת האינטרנט והרשתות החברתיות.  נעמוד על השאלה, האם טלטלה זו שאנו עדים לה יכולה הייתה להתרחש מוקדם יותר? האם אירועים אלה היו כתובים על הקיר? ובעיקר – מה מבשרת תקופה זו לגבי העתיד התקשורתי והפוליטי באזורנו?